top of page
saturan1-05.png
חיפוש

מיהו הירח הכי מהיר במערכת השמש?

עודכן: 20 ביולי 2021

'פובוס' אחד מירחיו של מאדים הוא מהירחים המעניינים במערכת השמש. זהו העצם היחידי הידוע עד כה שמקיף את הפלנטה שלו מהר יותר מאשר מהירותו של כוכב הלכת עצמו סביב צירו. כמה מהר זה קורה, מהיכן הגיע שמו ומה צפוי לקרות לו בעתיד הרחוק?


כתב: משה גלנץ

בשנת 2010 הצליחה הגשושית מארס אקספרס של סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האיטלקית לצלם את אחת התמונות המרהיבות ביותר מאז ומעולם – פוֹבּוֹס, אחד משני ירחיו של מאדים ממרחק של 96 קילומטרים בלבד.

צילום: הגשושית מארס אקספרס, נאס"א

'פובוס' הנראה בתמונה ככדור ספוג על רקע אדמת מאדים (שימו לב למכתשים הרבים על קרקע מאדים) הוא אחד הירחים המעניינים במערכת השמש. קוטרו הוא כ-22 קילומטרים בלבד (בממוצע), והוא גם הקרוב ביותר לכוכב הלכת אותו הוא מקיף מכל מערכת השמש - כ-6000 קילומטרים בלבד מאדמת מאדים.


בדומה לכל כוכבי הלכת ורוב ירחיהם, גם שמו של ירחו של מאדים מגיע מהמיתולוגיה היוונית. בסיפורי היוונים 'פובוס' הוא אל הפחד והבעתה, בנם של ארס, אל המלחמה (המיוצג על ידי מאדים שבולט בצבע האדום). הוא ואחיו דימוס, אל הטרור והאימה, הם מלווים צמודים של אביהם בצאתו לקרב ולמלחמה, ותפקידם לזרוע אימה בלב האנשים.


ואם תהיתם, שמו של ירחו הנוסף של מאדים הוא 'דימוס'. מפתיע? כנראה שלא. אך זהו לא הנתון היחידי שמסקרן לגביו. זמן ההקפה שלו סביב מאדים הוא קצת פחות מ-8 שעות וזמן סיבובו של מאדים סביב עצמו הוא 24 שעות ו-37 דקות, ולכן מי שנמצא על מאדים וצופה בפובוס רואה אותו עולה במערב ושוקע במזרח בערך פעמיים בכל יממה. זהו העצם היחידי הידוע עד כה שמקיף את הפלנטה מהר יותר מאשר מהירותו של כוכב הלכת עצמו סביב צירו. פובוס כה קרוב לפני השטח, עד כי איננו נראה מעל האופק מקווי רוחב גדולים מ־70.4°. אגב, פובוס עתיד להיות מושמד בגלל מסלולו הנמוך. כוחות הגאות והשפל שמאדים מפעיל עליו מאטים את מהירות הקפתו, וכפועל יוצא מנמיכים את מסלול הסיבוב שלו. כיום מרחקו הממוצע קטן בקצב של כ-2 מטרים בכל מאה שנה, וככל הנראה פובוס ייקרע מתי-שהוא לגזרים ויהפוך לטבעת פלנטרית שתקרוס באיטיות לתוך מאדים (בדומה לטבעות שבתאי). אבל אל דאגה, האירוע לא צפוי להתרחש בתקופה הקרובה אלא בעוד כמה מיליוני שנים. וגם אחרי, נוכל ליהנות מהתמונה למזכרת שהשאירה הגשושית מארס אקספרס שגם ב-2021 (אחרי 17 שנות פעילות) ממשיכה לפעול ולחקור את כוכב הלכת האדמדם.

89 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
dc4-03-03b.png
bottom of page