"הדובה הגדולה", קבוצת הכוכבים המוכרת ביותר בשמיים ואחת האהובות שבהן נעלמת לה מעבר לאופק הצפון מערבי בחודש אוקטובר. מדוע זה קורה דווקא בסתיו? אולי כדי להתכונן לשנת החורף הארוכה של הדובה. קבלו את סיפורה של קבוצת "הדובה הגדולה". שווה קריאה
כתיבה: משה גלנץ
"הדובה הגדולה" היא הקבוצה השלישית בגודלה בשמיים. הוא תופסת 1280 מעלות רבועות בכיפת השמיים. החלק המרכזי של הדובה, שמורכב משבעה כוכבים, מוכר יותר בתור מערך העגלה הגדולה.
לא סתם היא הופיעה ראשונה בכל אטלסי הכוכבים העתיקים. מדובר כנראה בקבוצת הכוכבים הידועה ביותר בשמיים בגלל הצורה הבולטת שלה. מעבר לכך, מיקומה בשמיים תרמה לפופולריות שלה. בארצות צפוניות קבוצת הדובה הגדולה היא סובבת קוטב - כלומר אינה שוקעת, אלא תמיד עושה מעגלים סביב הקוטב הצפוני השמימי וכיום אף מסייעת באיתורו של כוכב הצפון.
אך היו ימים אחרים. לפני כ-4000 שנים, עוד קודם להיותה דובה או עגלה, היא זוהתה יותר בתור מערך הכף/המצקת הגדולה, ובשמה העברי מְזָרֶה. איוב מתאר: "הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם". פירוש: אתה תוציא את הכפות בזמן, ו"עיש", הכוכב שמזוהה עם "ארקטורוס" רועה הדובים, הוא זה שמנחה אותן. יש לקבוצות אלו איזכור נוסף באיוב: "מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה וּמִמְּזָרִים קָרָה". פירוש: מקבוצות "חדרי תימן" המזוהות בתור הקבוצות הדרומיות מגיעות הסופות הטרופיות, אותן סופות המוכרות כאפיק ים סוף. ומ-מְּזָרִים, מכיוון הכפות שנמצאות בצפון, מגיע הקור.
הסיבה שקבוצות העגלות/דובות גדולה וקטנה זוהו באותם ימים בתור מַזָּרוֹת - כפות הענק שבעזרתן זורים את המוץ לרוח ומפרידים את גרגירי החיטה והשעורה מהגבעולים, היא מיקומן בשמיים בתקופת האביב. בעת קציר חיטים היו הקוצרים והקוצרות מגיעים אל השדה ובסיום היום המפרך, נשארים לישון בשדה משום שלמחרת יש להם עוד עבודה (ראו את סיפור מגילת רות). ומה המראה שהם חזו מעליהם? את כוכבי המַזָּרוֹת. בלילות האביב תוכלו לשים לב שקבוצות הכוכבים הללו ממוקמות ממש מעלינו בכיפת השמיים, ולכן קבוצות אלו בישרו על בוא האביב וימי קציר חיטים. ואם תהיתם לרלוונטיות השם גם היום? זהו גם שמה של מערך העגלה הגדולה באנגלית: The Big Dipper.
דּוּבֶּה - דובה, מֶרַאק -מותן, פֶקְדָה - ירך, מֶגְרֵז - שורש הזנב, אַלִיוֹת' - האליה (מלשון זנב), שמות כוכביה הבולטים של הדובה\העגלה הגדולה. המוסלמים העניקו לכוכבים את שמותיהם ולכן רוב שמות הכוכבים בשמיים הם מהשפה הערבית. (צילום: שאטר-סטוק)
והנה חלפה לה כחצי שנה וקבוצות אלו מתקרבות אל האופק הצפוני ואף תחת האופק. העגלה הגדולה שוקעת ונעלמת בלילות אלו בצפון מערב בשעה 21:00 ובעוד כחודש כבר לא נוכל לראותה. לעומתה העגלה הקטנה היא אחת מאותן קבוצות כוכבים בודדות שלעולם אינן שוקעות לצופה הישראלי. היא תמיד נראית בכיוון צפון, בתקופת האביב היא מגיעה לכ-75 מעלות מעל האופק הצפוני ובתקופה זו נראית רק כ-25 מעלות מעל האופק, בדיוק תחת כוכב הצפון. והנה הגענו לסיבה שהביאה להן את הכינוי "עגלה" (קטנה וגדולה). קבוצות אלו עושות מעגלים סביב הקוטב הצפוני השמימי.
אז מאיפה הגיעו הדובות? מגלה הארצות היווני פִּיתֶאַס שחי כ-300 שנים לפני הספירה חזר לארצו ממסעותיו בצפון כדור הארץ עם מידע חדש ומרתק. מגלה הארצות סיפר שהוא שהה במקום בו יש חודשים בהן השמש לא עולה מעבר לאופק וכמה חודשים שהיא לא יורדת מעבר לו. המידע הזה יעזור ליוונים להוכיח שכדור הארץ הוא עגול.
תופעה בה נראית השמש בצהרי היום מעל לראש בנקודה אחת בכדור הארץ (קו המשווה) כאשר באותו רגע היא תיראה סמוכה אל האופק (בצפון כדור הארץ), יכולה להתקיים רק כאשר מדובר בכדור.
הסיפור השני שפִּיתֶאַס סיפר היה, שהוא נתקל בדובי קוטב. ואם יש דובים בקוטב, אמורה להיות בכיפת השמיים הצפוניים קבוצת כוכבים - ואפילו יותר, שמסבירות זאת. לכן לא מפתיע שהפילוסוף היווני אריסטו טען שצפוניותה של הקבוצה מתיישבת היטב עם העובדה שדובים תמצאו בקוטב ולא ביוון. עוד דוגמה מיני רבות שהשמיים היו מאז ומעולם תמונת ראי של מה שקורה בארץ.
הדובה הגדולה והקטנה. (איור: אלה שרתיאל. האיור בוצע במסגרת סרטוני "איך זה שכוכב" בנושא אסטרונומיה שימושית. שווה לעקוב)
אך אולי יותר מכל, מפתיעה העובדה שבתרבויות רחוקות מאוד זו מזו ראו בקבוצה זו דמות דובה או דוב. במסופוטמיה, יוון העתיקה, מצרים, תת היבשת ההודית וכמובן האינדיאנים - הרבה לפני בוא האירופאים ליבשת. וזאת למרות שדי קשה לראות בצורת הכוכבים סוג של דובה. בעיקר בגלל זנבה הארוך המיוצג על ידי אותם שלושת הכוכבים המיצגים גם את ידית העגלה. לדובים יש זנבון קצרצר.
אבל לא הורסים סיפור טוב עם עובדות. היוונים הטילו את האחריות לזנבה הארוך על הגיבור הרקולס שהעלה את הדובות לשמיים. הרקולס כנראה לא היה כל כך נחמד איתן וכאשר הוא התבקש להעלותן ולקבוע אותן בכיפת השמיים הוא אחז בזנבן, סובב אותן מעל ראשו כתרנגול כפרות וידה אותן אל-על וכך זנבן נמתח. הראיה, תראו איזה זנב ארוך יש להן עכשיו בשמיים.
אבל לכל עם סיפור אחר. אולי הסיפור הכי מעניין, היא המיתולוגיה אותה סיפרו האינדיאנים. המיתולוגיה שרווחה בצפון אמריקה הייתה שרביעיית הכוכבים המיצגים גם סל העגלה, הם הדובה, ושלושת הכוכבים המיצגים עבור היוונים את זנבה, הם בעצם הצייד ושני הכלבים שרודפים אחרי דוב קוטב. ובלי שתשימו לב, בסיפור זה נפתרה סוגיית הזנב הארוך.
העגלות - הגדולה והקטנה. (איור: אלה שרתיאל. האיור בוצע במסגרת סרטוני "איך זה שכוכב" בנושא אסטרונומיה שימושית. שווה לעקוב)
הכוכב "אַלְקוֹר", כוכב עמום הנראה בכיפת השמיים בסמיכות לכוכב "מִיזַאר" - אחד מכוכבי זנב הדובה, מייצג על פי מיתולוגיה זו את הסיר בו מתבשל הדוב. בתקופת הסתיו קבוצת הדובה הגדולה נעלמת כאמור מעבר לאופק, הווי אומר שהדוב ניצוד ודמו הוא זה שצובע את עלי השלכת של סוף הקיץ האינדיאני באדום. ואם אתם לא מאמינים שהדוב נלכד הביטו על העלים הנושרים ותחליטו בעצמכם.
מה שכן, אם תרצו לראות את הסיר בו התבשל הדוב תצטרכו לנסוע בחודש הקרוב אל מקום ללא זיהום אור. אַלְקוֹר הוא כוכב כפול הממוקם בסמיכות רבה לכוכב "מִיזַאר" - הכוכב השני בידית העגלה. הכוכב שימש בעבר לבדיקת חדות הראיה של הלוחמים בדומה לשימוש שהיה לצביר הכוכבים "כימה". כיום הכוכב משמש אבן בוחן לשקיפות השמיים ולבהירות האטמוספרה. שמו של אלקור מגיע כמו רוב שמות הכוכבים בשמים מהשפה הערבית והוא בעצם שיבוש מילה מהמילה: אַל-חַ'ווַר (החיוור).
אך אולי אולי "מזרות" הוא בעצם, ובכן, "עגלה". בתרגום התנ"ך לארמית (סורית עתיקה), קבע המתרגם "מזרות" בתור "עגלתה". אותה עגלה שגם מוזכרת בתלמוד הבבלי יחד עם קבוצת עקרב: "עֲגָלָה בְּצָפוֹן, וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם, וְכָל הַיִּשּׁוּב כֻּולּוֹ אֵינוֹ יוֹשֵׁב אֶלָּא בֵּין עֲגָלָה לָעַקְרָב", (פסחים צד). האם התרגום ל"עֲגָלָה" הגיע משום שבתקופה בה התנ"ך תורגם קבוצת כוכבים עתיקה זו כבר הייתה מוכרת בתור עגלה, או שזהו התרגום המילולי של המילה מְזָרֶה? זאת כנראה לא נדע.
ומה אתם רואים בקבוצות הכוכבים הללו? עגלה? דובה? כף? מצקת? מזרה? מריצה? מה זה משנה, העיקר שתמשיכו להרים את הראש לשמיים.
אהבתם? שתפו.
בתמונה בראש המאמר: ליל כוכבים מעל הרון. יצירתו של הצייר וינסנט ואן גוך מספטמבר 1888. קל לזהות את שבעת כוכבי מערך העגלה\דובה הגדולה.
הכתבה פורסמה גם באתר ynet. קישור לכתבה כאן
