ב-2 בנובמבר 2000, התייצב הצוות הראשון (שני קוסמונאוטים רוסים ואסטרונאוט אמריקאי אחד) שאייש את תחנת החלל הבינלאומית על סיפון התחנה. אחרי למעלה מ-20 שנים שבהן תחנת החלל מאוישת באופן רציף עשינו סיכום קצר. קבלו 10 דברים שאולי לא ידעתם על תחנת החלל הבינלאומית

כתיבה: משה גלנץ

1. 125,886 הקפות עשתה תחנת החלל סביב כדור הארץ (נכון ל-3.11.2020), מתוכן 116,832 ב-20 השנים האחרונות עם אסטרונאוטים על סיפונה, והמספר ממשיך לטפס בכל יממה ב-16 הקפות. מה שאומר שהאסטרונאוטים בתחנת החלל זוכים ל-16 זריחות ושקיעות מידי יממה. מהירותה היא פנטסטית ממש: 27,744 קילומטרים בשעה - כ-8 קילומטרים בשנייה.

2. התחנה מקיפה את כדור הארץ בגובה ממוצע של 400 קילומטרים. אבל היא עצמה נופלת מהמסלול שלה בכל חודש לעבר כדור הארץ ב-2 קילומטרים בגלל כחות גרר והחיכוך עם האטמוספרה הדלילה שיש שם. אז מה עושים? חלליות האספקה מתחברות לחלקה התחתון ודוחפות אותה מעלה שוב למסלול. התהליך דורש 7.5 טונות של דלק כימי, שלוש שעות וכשתי הקפות סביב כדור הארץ. אם תהיתם, תג המחיר להחזרת תחנת החלל למסלול עומד על 210 מיליון דולר מידי שנה.

החללית הדרגון, של חברת ספייס X. מאז 2020 משוגרים האסטרונאוטים אל התחנה מאדמת ארה"ב.

3. תחנת החלל נראית מ-95% מהאזורים המיושבים על פני כדור הארץ, אך אינה נראית מקווי רוחב צפוניים או דרומיים קיצוניים. מישראל ניתן לראות אותה לא מעט כאשר היא חולפת עד כשעתיים לאחר השקיעה ומשעתיים לפני הזריחה. בגובה בו היא נמצאת השמש עוד לא שקעה או כבר זרחה, בעוד שאצלנו היא מתחת לאופק ולכן היא מחזירה אלינו את אור השמש. בגלל גודלה היא תראה כנקודה בהירה מאוד, שחוצה את כיפת השמיים.

4. גודלה עצום. תתארו לכם מגרש כדורגל שטס מעליכם. אורכה 109 מטרים, רוחבה 51 מטרים וגובהה 20 מטרים (גובה של בניין בן 6 קומות). מתחם המגורים והעבודה של הצוות, כלומר החדרים שיש בהם לחץ אוויר, הוא בעל נפח כולל של כ-930 מטר מעוקב. לשם השוואה, נפח תא הצוות במעבורות החלל האמריקאיות היה כ-74 מטר מעוקב, ובחלליות סויוז המסיעות את אסטרונאוטים אל התחנה וממנה מצטופפים אנשי הצוות בנפח של ששה מטרים מעוקבים בלבד.

מפגש שמימי. ג'סיקה מאיר (באמצע) יחד עם כל צוות התחנה עם הגעתה אל תחנת החלל.

הסיבה שאזור המחיה של האסטרונאוטים מחושב כנפח ולא כשטח מחיה, היא שבתנאי חוסר הכבידה אין משמעות ל"למעלה", "למטה" או "על הצד" - הרצפה, התקרה והקירות - משמשים כולם אזורי עבודה. אפשר לראות בתחנה שני אסטרונאוטים רכונים על מכשור מדעי, כשאחד מהם הפוך לעומת האחר, אבל כל אחד מהם מרגיש כאילו הוא זה שרגליו על הרצפה. עניין זה גם יוצר לא מעט טעויות מביכות כאשר מתגים חשמליים נלחצים לא אחת בכיוון הלא נכון.

5. כ-250 אסטרונאוטים מ -19 מדינות שונות ביקרו בתחנת החלל, חלקם היו בה אפילו כמה פעמים. 151 אזרחי ארצות הברית, 48 מרוסיה, תשעה יפנים, שמונה קנדים, חמישה איטלקים, ארבעה צרפתים, שלושה גרמנים, ועוד אחד מבלגיה, ברזיל, דנמרק, בריטניה, קזחסטן, מלזיה, הולנד, דרום אפריקה, דרום קוריאה, ספרד, שבדיה ואיחוד האמירויות. שבעה מהם אגב הם תיירי חלל ששילמו עשרות מיליונים בתיווכה של חברת תיירות החלל ספייס אדוונצ'רס כדי לזכות בתענוג.

ואם תהיתם, בקרוב יגיע אליה לראשונה ישראלי, האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה. ועד שזה יקרה, הנציגות הכי קרובה לעם היושב בציון, הייתה האסטרונאוטית האמריקנית ג'סיקה מאיר, בת לאב ישראלי לשעבר ששהתה בתחנה במהלך 2020.

איתן סטיבה

6. מה הריח שמריחים האסטרונאוטים בתחנת החלל? ובכן, לתחנת החלל ריח קבוע המתואר כריח של אבק שרפה. מעבר לכך, אפשר לומר שחוש הריח שלהם בתחנת החלל לא פעיל במיוחד. בשל הגרביטציה האפסית נוזלי הגוף עולים לפנים ומונעים מהסינוסים להתייבש מה המקהה את חוש הריח. פגיעה בחוש הריח פוגעת גם בחוש הטעם ולכן האוכל של האסטרונאוטים תפל. כדי להתגבר על כך מוסיפים תבלינים ומלח לרמה כה גבוהה שעל כדור הארץ הייתם כנראה יורקים את האוכל מיד.

7. מה אוכלים בתחנת החלל? ישנם רק מאכלים מסוימים שמותר לאכול. מרבית המזון מגיע סגור בשקיות ואקום. קופסאות שימורים או פחית קולה לא תמצאו עליה מכיוון שהן יקרות להובלה. יום חג בתחנת החלל הוא היום בו מגיעה חללית עם ציוד ומזון מכדור הארץ שכולל גם פירות וירקות טריים.

העלות של נאס"א לכל קילוגרם שנשלח לתחנת החלל עומדת על 63,934 דולר. המשמעות היא שמשלוח של גלון אחד של מים עולה 250 אלף דולר, של חפיסת ספגטי אחת עולה 1,800 דולר ושל תפוח טרי בודד, שנשלח כדי לפנק את האסטרונאוטים, עולה 10 אלף דולר.

תחנת החלל בבדידותה העצומה בחלל.

8. הכלל של אוכל שמתאים לתחנה הוא שלא ייצר פירורים, ולכן אפילו התבלינים מגיעים אליה במצב נוזלי כדי למנוע זיהום בציוד ולמסנני האוויר להיסתם. המטבח כולל שני מחממי מזון, מקרר ומתקן מים המספק מים מחוממים ולא מחוממים, משקאות ממותקים מגיעים כאבקה מיובשת ובתחנה מוסיפים לה מים לפני הצריכה. משקאות ומרקים נלגמים משקיות ניילון עם קשיות, ואילו אוכל מוצק נאכל בעזרת סכין ומזלג המחוברים למגש עם מגנטים כדי למנוע מהם לרחף ברחבי התחנה.

9. מאז שהוקמה ועד היום חוויית השירותים בחלל השתפרה משמעותית, אך היא דורשת עדיין אימונים. במהלך 2020 הגיעה האסלה החדשה של נאס"א בעלות של 23 מיליון דולר עם שיפורים שמתאימים לנשים באופן משמעותי מהשירותים שיש בתחנה. תהליך ההכשרה של אסטרונאוטים כולל אימונים בהתמקמות מדויקת מעל אסלות ייעודיות ובכיוון אליהן כדי למנוע אי נעימויות בזמן אמת. האסלות האלה, שנמצאות כיום בתחנות החלל, משתמשות בזרמי אוויר ובתת-לחץ כדי לאסוף ביעילות את הצרכים של יושבי התחנה ולהיפטר מהם.

איך נפטרים מהצרכים? הצואה נזרקת החוצה אל החלל והיא נשרפת באטמוספרה בדומה למטאור. תחשבו כמה פעמים הבעתם משאלה על רקע כוכב נופל ואולי זה היה בסך הכול שאריות פסטה שעברו דרך המעיים של האסטרונאוטים בתחנה.

השתן, לעומת זאת, ממוחזר בתחנה ומסונן דרך פילטרים מיוחדים שמחזירים יותר מ-90 אחוז ממנו כמי שתייה נקיים לשימוש האסטרונאוטים.

הירח מתחנת החלל הבינלאומית

10. תחנת החלל נמצאת קרוב מספיק לכדור הארץ כדי לחוש בכוח משיכה שאינו קטן בהרבה מכוח המשיכה על פני האדמה. העובדה שהתחנה נמצאת במסלול "נפילה חופשית" גורם לכך שכוח המשיכה האפקטיבי בתחנה שואף לאפס. אפשר לדמות זאת למעלית שנופלת בנפילה חופשית, כך שכל הגופים בתוכה נעשים חסרי משקל. בתנאים של חוסר משקל, או "נפילה חופשית", ניתן לקיים ניסויים שקשה מאד לבצע על פני כדור הארץ.