saturan1-05.png
חיפוש

"צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" – 11 אנקדוטות על מסעה של אפולו 11

עודכן ב: אוג 2

לפני כ-52 שנה - ב-20 ביולי 1969 האמריקאים ביצעו את הבלתי ייאמן, ולראשונה דרכה כף אדם על אדמת הירח. האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, שהודיע על הנחיתה, היה גם האדם הראשון שהציב את רגלו על אדמה של גוף שאינו כדור הארץ


כתב: משה גלנץ


הנחיתה על הירח נחשבת לאחר מהאירועים מהחשובים בתולדות חקר החלל אני רוצה לקחת אתכם למסע סביב הדברים הפחות מוכרים שאירעו סביב המסע ההיסטורי של אפולו 11. מתחילים.


1. "ראשית, אני סבור שעל אומה זו להציב לה כיעד מחייב, כי עד תום העשור תושג המטרה של הנחתת אדם על הירח והשבתו ארצה בשלום", אמר נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי בנאום בפני שני בתי הקונגרס, ב-25 במאי 1961. "שום פרויקט חלל יחיד אחר לא ירשים כל כך את האנושות או יהיה חשוב כל כך לחקר החלל בטווח הארוך; שום פרויקט אחר גם לא יהיה קשה כל כך, או יקר כל כך להשגה".


ואכן כך היה. במהלך שנות ה-60 השקיעה ארה"ב סכומי כסף דמיוניים על מנת לנצח בתחרות "כיבוש החלל" עם ברית המועצות. 5.5% מהתל"ג השנתי הושקע במשימה וכ-400,000 איש עבדו באותם ימים סביב השעון כדי לדאוג לכך שחללית אמריקאית עם אסטרונאוטים היא זו שתנחת על הירח. אולי קצת מגלומני, אבל היי, בתוך 8 שנים זה קרה. מדהים, לא?


2. אבל אם חשבתם שחלום הנחיתה על הירח החל במחצית השניה של המאה ה-20 תחשבו שוב.

כבר בשנת 1865 פרסם הסופר הצרפתי ז'ול ורן את הרומן שלו "מכדור הארץ לירח", וחמש שנים לאחר מכן על ידי ספר ההמשך שלו, "הקפת הירח".


סיפורו של ורן מספק תיאור מדויק להפליא של התפתחות מסע בחלל: שלושה אסטרונאוטים משוגרים מפלורידה בקפסולת אלומיניום קטנה, שנורו מקצהו של תותח ענקי. לאחר שהקיפו את הירח וערכו תצפיות עם זוג משקפות אופרה, חוזרים השלושה לכדור הארץ, ונוחתים באוקיינוס ​​כגיבורים. נשמע לכם מוכר? גם לנו...


3. תאמינו או לא, דגל ישראל היה על הירח הרבה לפני שבראשית התרסקה על פניו עם דגלון מייד אין יזראל.

בטקס שנערך כשנה לאחר הנחיתה ההיסטורית, (ב-19 באפריל 1970) מסר שגריר ארצות הברית בישראל דאז לנשיא זלמן שז"ר אבן מאבני הירח שהביאו איתם אנשי אפולו 11. יחד עם האבן נמסר לנשיא גם דגל ישראל.

לקופסה בה הדגל היה מונח יחד עם כמה חלקיקים מאבני הירח, צורפה ברכה של נשיא ארצות הברית דאז, ריצ'רד ניקסון: "דיגלון זה של מדינתכם הובא לירח על ידי צוות אפולו 11 והוחזר משם על ידם לכדור הארץ, האנשים הראשונים שנחתו על הירח", כתב. אגב, האבנים שקיבלה ישראל נעלמו ולאף אחד כיום אין מושג מה עלה בגורלם.


אפולו 11 ממריאה לירח


4. אפרופו כמות הכסף שנשפכה על הפרויקט, מסתבר שהאסטרונאוטים עצמם לא ממש התעשרו מהסיפור. כמה הרוויח ניל אמסטרונג עבור טיסה אל הירח? לא הרבה מאוד. חברי צוות אפולו 11 היו עובדי מדינה לכל דבר ועניין, כאשר שכרם נקבע בהתאם לוותק המקצועי שלהם, השכלתם והדרגה הצבאית שלהם. שכרם נע, בהתאם לתפקידם במשלחת, בין 17,147$ בשנה לבין 27,401$. והקטע הכי הזוי, שעבור המשימה שביצעו, הם לא קיבלו אפילו תוספת סיכון… מה שכן קיבלו היה תוספת שכר יומית, בדומה לאש"ל שמקבל עובד הנוסע לחו"ל במסגרת העבודה, כשמונה דולרים ליום, בקיזוז הוצאות שהייה במלון, מאחר והם העבירו את הלילות בחללית.


5. נשאיר את השאלה הידועה; כיצד הדגל ששמו האסטרונאוטים על הירח התנופף ברוח אם אין אטמוספירה - כי הוא לא. אבל למי שיגיע לירח ויחפש את הדגל מתנופף מצפה אכזבה. זאת משום שנעיצת הדגל בתוך אדמת הירח לא הייתה משימה כל כך פשוטה. מדעני נאס"א היו בטוחים שאדמת הירח רכה עד לעומק של כמה מטרים, אך הם טעו. כשניל ארמסטרונג ובאז אולדרין ניסו לנעוץ את הדגל על פני הירח, הם התקשו ונזהרו לגעת בו שמא יפול. בסוף הם הצליחו איכשהוא אבל הוא החזיק מעמד רק לתמונה. כבר בזמן המראת הנחתת בחזרה לכדור הארץ, הגזים שנפלטו מהמנוע העיפו אבנים קטנות וחלקיקי אבק, והדגל שגם ככה היה תקוע בקושי פשוט נפל. נו, העיקר הניסיון.


6. באיזה מסלול של המכס הם עברו כשהם חזרו? הירוק או האדום? כנראה שמבירוקרטיה לא ניתן להמלט גם אם טסתם לירח. שלושת האסטרונטוטים נדרשו למלא טופס מכס שגרתי המשמש כל אדם העוזב את גבולות ארה"ב, וכולל סעיף בו על הנוסעים להצהיר על המטען איתו שבו - אבנים ואבק ירח. אל דאגה, הם לא שילמו על זה מיסים.


נעיצת הדגל בתוך אדמת הירח לא הייתה משימה כל כך פשוטה.


7. המשפט "זהו צעד קטן לְאדם - צעד גדול לאנושות", שאמר ניל ארמסטרונג עם ירידתו מהנחתת, הפך לאיקוני לא פחות מהתמונה של זריחת כדור הארץ שצולמה במהלך משימת אפולו 8. אך מילותיו המפורסמות של האדם הראשון שהלך על הירח, לא היו ספונטניות כפי שסיפר בראיונות לאחר שחזר לכדור הארץ. אמסטרונג טען שחשב על המלים לאחר שהגיע לירח, בשעה שהמתין לצאת מרכב החלל.


אך לאחר מותו של ניל ב-2013, דין ארמסטרונג - אחיו של האסטרונאוט, סיפר בסרט דוקומנטרי כי הוא תכנן לומר את המשפט "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" - חודשים לפני הנחיתה. הגיוני בסך הכול, לא כל יום נוחתים בפעם הראשונה על הירח שלנו.


8. וכפי שכתב וניבא ז'ול וורן, בימים שאחרי שובם השתתפו השלושה בתהלוכות, במצעדים, בחגיגות ניצחון ובאירועים אחרים ברחבי ארצות הברית.


האסטרונאוטים במשימת אפולו 11: ניל ארמסטרונג, מייקל קולינס ובאז אולדרין


אך למרבה האירוניה, ההצלחה הזאת סימנה גם את תחילת הסוף של תכנית אפולו. ההשקעה העצומה במרוץ לירח הייתה משקולת כלכלית כבדה על המשק האמריקאי, ומרגע שהושג הניצחון, רבים לא ראו עוד צורך בהמשך התכנית. עד כדי כך שכשהאסטרונאוטים באפולו 13 שידרו מהחללית בדרכם לירח כל ערוצי הטלוויזיה סירבו לשדר זאת לצופיהם. רק כשארעה יממה לאחר מכן התקלה - אחת מהחמורות שידעה נאס"א וכמעט עלתה בחייהם של שלושת האסטרונאוטים, חזרה התקשורת להתעניין בשלומם.


9. חבר מסדר הבונים החופשיים שהגיע כנראה הכי גבוה שאפשר היה האסארונאוט באז אולדרין.

המסדר הסודי בו חברים לא מעט מפורסמים בהם נשיאי ארה"ב לאורך הדורות, מחוייבים לשלושה עקרונות מרכזיים - חופש, אחווה בין האחים ובין בני האדם, ושוויון. אגב, לפני כשלוש שנים כשביקר בישראל, נציגי הבונים החופשיים בירושלים העניקו לו תעודה מיוחדת על כך.


הגשושית "איגל" בדרכה לנחיתה על אדמת הירח


10. משימת הנחיתה עצמה הייתה קרובה מאוד לביטול של הרגע האחרון. במהלך הנחיתה ובמרחק אפסי מהירח כמעט קרס מחשב ההנחיה מעומס יתר, ובמרכז הבקרה שקלו לבטל הכול ולהורות לאסטרונאוטים לשוב ולהתחבר לתא הפיקוד, אך גם כשנמצא הפתרון התקשה ארמסטרונג למצוא מקום ראוי לנחיתה, והדלק בנחתת הירח הלך ואזל. למזלנו זה קרה בזכות תושיה של ניל ובשעה 16:18 לפי שעון מזרח ארצות הברית נחתה הנחתת "איגל" על קרקע הירח, כשבמנועה טיפות הדלק האחרונות.


11. בכל משימות אפולו, (למעט אפולו 13) האסטרונאוטים שנטלו בה חלק, כללו את שמותיהם בתג המשימה. בכל זאת עושים היסטוריה, אז אי אפשר לומר שלא מגיע להם. אך מאותה סיבה בדיוק האסטרונאוטים של אפולו 11, החליטו לוותר ולא להוסיף את שמותיהם. מבחינתם המשימה עצמה הייתה גדולה יותר מהם. אך ההיסטוריה הוכיחה שכיום כולנו יודעים את שמותיהם של שלושת האסטרונאוטים מאפולו 11. פחות את של כל שאר המשימות.


המאמר פורסם לראשונה באתר ynet



3 צפיות0 תגובות
dc4-03-03b.png