saturan1-05.png
חיפוש
  • משה גלנץ

האסטרואיד הלוהט שחימם את סיביר

ב-1908 התרחש 'אירוע טוּנְגּוּסְקָה', שבסיביר הרחוקה, ובעקבותיו הוכרז יום האסטרואיד שמצויין מידי שנה ב-30 ליוני. אז ממה עשויים אסטרואידים, איפה תמצאו הכי הרבה במערכת השמש, מה הסיכוי ששוב יתנגש בכדור הארץ אסטרואיד כמו ההוא שהשמיד את הדינוזאורים, ומתי צפוי לחלוף אחד מאוד קרוב לכדור הארץ?


כתב: משה גלנץ


ב-30 ליוני 1908 התרחש 'אירוע טוּנְגּוּסְקָה', שבסיביר הרחוקה ובעקבותיו הוכרז יום האסטרואיד בכל שנה בתאריך זה. על פי הערכות, אסטרואיד חדר לאטמוספירה מעל רוסיה, התפוצץ באוויר בגובה של כמה קילומטרים ומההדף שנוצר נגרם הרס סביבתי עצום.


המזל הוא, שהפיצוץ אירע באזור לא מיושב בסיביר וניתן לשער שאם הוא היה פוגע מעל גוש דן לא היה נותר אדם במרחב שיכול היה לספר מה אירע. 60 מיליון עצים קרסו תחתם ברדיוס של כ-25 קילומטרים.


בתמונה: איור של אירוע טוּנְגּוּסְקָה.


משלחות החיפוש שיצאו לאזור בעל תנאי גישה קשים מאוד בשנים לאחר מכן, מעולם לא מצאו את שרידי האסטרואיד, אך מיפו את מוקד האירוע שנראה בבירור, היות וכל העצים נמצאו מוטלים ארצה בצורה מעגלית, פונים החוצה מהמוקד, ברדיוס של כ-15 עד 30 קילומטרים. בטווח זה הושמד גם כל החי והצומח, וגם שני עשורים לאחר הפיצוץ נצפו מעט מאוד חיים בסביבה, והצמחייה לא התאוששה.


מהו אסטרואיד?

האסטרואידים הם גופים עשויים סלעים עשירים בברזל, חומרים אורגניים ומעט קרח. הם נוצרו במערכת השמש שלנו בתחילת דרכה. ובהתחלה, כמו בהתחלה, היה שם תוהו ובוהו, וכולם התנגשו בכולם והתרסקו ושינו צורה. אבל עם הזמן האסטרואידים תפסו כיוון והחלו לנוע במסלולים קבועים סביב השמש, באזור המוכר יותר שקיבל את השם 'חגורת האסטרואידים', הממוקמת בין המסלולים של כוכבי הלכת מאדים וצדק. כיום ידוע שבחגורה יש לפחות 468,000 אסטרואידים בגדלים שונים הנעים בין גודל של כדור טניס לבין גודל של מאות קילומטרים.


האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים הוא 'קרס'. קטרו 975 ק"מ והוא גם הראשון שהתגלה ממש במקרה על ידי האסטרונום האיטלקי, ג'וזפה פיאצי, כשחיפש כוכב לכת נוסף במערכת השמש. או כמו שאומרים אצלנו "חיפש אתונות ומצא מלוכה".


אך יש עוד רבים אחרים שמסתובבים קרוב אלינו. אחד מהם הוא 'אפופיס' - אסטרואיד די גדול במונחים שלנו. קוטרו 270 מטרים והוא גם צפוי לחלוף ב-13.4.2029 סמוך מאוד לכדור הארץ - כ-30,000 קילומטרים - נמוך יותר מלווייני תקשורת החגים סביב כדור הארץ במסלול גאוסטציונרי ועשירית מהמרחק בינינו לבין הירח. אותו גם נוכל לראות אפילו ללא טלסקופ. רק נקווה שהוא לא יתפרק או ישנה את מסלולו בגלל כוח המשיכה של כדור הארץ - ואו אז יישאר לנו רק להתפלל שלא יפגע באזור מיושב. אבל אל דאגה, על פי הערכות, הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס.


200,000 טון אסטרואידים בכל שנה

למעשה אירועים בהם פוגעים אסטרואידים בכדור הארץ אינם נדירים. בכל שנה כדור הארץ חוטף כ-200,000 טון של אסטרואידים, מטאורים ושאר חלקיקי אבק שהותירו אחריהם כוכבי שביט שנעים גם הם במערכת השמש. רק בעשור האחרון אירעו כמה פגיעות משמעותיות. לפני כשנה (22 ביוני 2019) נצפה פיצוץ בגובה רב דרומית לאי פוארטו ריקו, שמיוחס לאירוע דמוי טונגוסקה, אך מגוף שגודלו כמכונית משפחתית. על אף שהוא נחשב לגוף קטן, אנרגיית הפיצוץ הייתה שוות-ערך לשליש מזו של הפצצה הגרעינית, שהוטלה על הירושימה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה.


אירוע דומה אך משמעותי יותר אירע בפברואר 2013. מטאור בקוטר מוערך של 17 מטר נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ככדור אש במהירות של מעל 50,000 קמ"ש, (פי 45 ממהירות הקול), והתפוצץ בגובה שבין 30 ל-50 קילומטרים מעל אזור הרי אורל הדרומי של רוסיה ובסמוך לעיר צ'ליאבינסק. הנזק היה רב - 1,500 פצועים בעיקר מחלונות זכוכית שבורים שהתנפצו על ידי גל ההלם וכ-3,000 מבנים בשש ערים נפגעו באזור בשל הפיצוץ וההשפעות סביבו. באגם הסמוך נמצאו שאריות ורסיסים רבים כשהגדול בהם שקל מעל לחצי טון.

הנזק שהם עושים משתנה בהתאם לגודל ולעוצמת הפגיעה, אך בחישוב גס ניתן לומר שכל עצם או גוף שחודר את האטמוספירה וגודלו פחות מ-100 קילוגרם נשרף לחלוטין בגלל החיכוך באטמוספירה, וכל גוף ששוקל יותר, נותר ממנו כ-10% שפוגע בסופו של דבר בכדור הארץ.


מה יכול להיות עוצמת הנזק? ובכן, לפני 65 מיליון שנה פגע אסטרואיד קטנטן בסך הכול שגודלו כהר האוורסט, בחצי האי יוקטן שבמקסיקו ויצר מכתש (מכתש צ'יקשולוב) בקוטר כ-180 קילומטרים, המעיד על פגיעת אסטרואיד גדול בקוטר של כעשרה קילומטר, וגרם להכחדה המונית של כ-70% מהמינים שחיו אז על פני הכדור, בהם חלק גדול של הדינוזאורים. ואולי זו הסיבה שאין לנו ממש אפשרות לחבק או לגדל דינוזאור חמוד בחצר הבית.


חבל? לא בטוח.


1 צפיות0 תגובות