top of page
saturan1-05.png
חיפוש

גשם של כוכבים: מטר המטאורים המרגש של הקיץ מגיע

מטר המטאורים 'פרסאידים' שיתרחש בסופ"ש הקרוב (בין 12 ל-13 לאוגוסט) נחשב לאחד האירועים הפופולריים ביותר לאוהבי חלל ואסטרונומיה. השנה אור הירח לא יפריע והקצב הצפוי הוא כמה עשרות מטאורים בשעה. אז מתי, איך ומהיכן כדאי לצפות במטאורים? כל הפרטים


בסופ"ש הקרוב (בין שבת לראשון) יראה שיאו של מטר המטאורים- הפרסאידים. מטר המטאורים פרסאידים, הקרוי על שם קבוצת פרסאוס, נחשב לאחד המטרות הפופולריים ביותר, הן בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (עשרות מטאורים בשעה) והן בזכות עצם התרחשותו בשיא הקיץ כאשר מזג האוויר נוח ונעים.


השביט שאחראי למטר, 109P/Swift-Tuttle, חלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991 עד 2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה). השנה, שיאו של המטר צפוי להתרחש בשעות הבוקר של יום ראשון ה-13 באוגוסט כאשר כבר השמש תזרח, ולכן המועד הטוב ביותר לצפות בו הוא בשעות הקטנות של הלילה בין שבת לראשון, אם כי גם שני הלילות הסמוכים לשיא (בין 11 ל-12 באוגוסט ובין 14-13 בו, מבטיחים מאוד. עובדה נוספת שהופכת את המטר לאופטימלי השנה היא היעדרותו של הירח מרוב שעות הלילה. כדי ליהנות בצורה הטובה ביותר מהמטר, יש לצאת למקומות חשוכים ככל האפשר, הרחק ממקומות יישוב.


מצפה שירת הכוכבים יקיים בימי השיא אירועים רבים עם הדרכות מרתקות בתוספת טלסקופים ענקיים שיכוונו לעבר שבתאי וצדק - ענקי הגז במערכת השמש, ערפיליות מרהיבות, צבירי כובבים מטורפים וגלקסיות רחוקות:


9.8 - כפר הסטודנטים דימונה, במסגרת "פסטיבל מדבר" בשיתוף העירייה וחברת פאזל, (נותרו כרטיסים).

10.8 - פסטיבל כוכבים ומטאורים באגם ירוחם. האירוע השנתי בשיתוף החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם בע"מ ועמותת תיירות ירוחם - זו השנה השישית. (כרטיסים אחרונים).


11.8 - 12.8 - בלילות שישי-שבת (11-12. המצפה יפעל באזור שדה בוקר עם תצפיות מודרכות לאורך הלילה. נותרו כרטיסים אחרונים.


13.8 - כפר הסטודנטים דימונה במסגרת פסטיבל מדבר בשיתוף העירייה וחברת פאזל, (אזלו הכרטיסים).

מצפים לראותכם

---------

מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?

מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה – משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהתופעה נראית ככוכב שחוצה את השמיים במהירות ונדמה שהמטאור נופל מהשמיים. על-פי רוב, מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ. כאשר גופים שנלכדים על ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספרה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה (מהירותם של הפרסאידים היא 60 ק"מ לשנייה). מהירות זו היא המהירות היחסית בין מהירות כדור הארץ במסלולו סביב השמש ומהירות החלקיקים במסלולם סביב השמש.


במהירות עצומה זו חלקיק האבק שנכנס לאטמוספרה מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספרה ומיינן אותם. ברוב המקרים החום הרב מכלה את חלקיק האבק כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. בדרך זו מעניקה לנו האטמוספרה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים. חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספרה ומגיעים אל פני האדמה. לגופים המגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים".


מתי ואיך לצפות במטר?

את המטר רצוי לראות ממקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר ילכו ויגדלו באופן דרמטי.

לאחר חצות זה הזמן הטוב ביותר לצפות במטר. נקודת הרדיאנט זורחת בשעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה אם כי מטאורים עשויים להיראות גם בכל כיוון בשמים. בשיאו של המטר צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה (במקומות רבים נתקלים במושג קז"ש, לפיו הקצב של מטר הפרסאידים הוא למעלה ממאה מטאורים בשעה בשיא המטר. הקצב של הקז"ש הוא תיאורטי ומנבא מה היה מספר המטאורים בשעה לו נקודת הרדיאנט הייתה מצויה בדיוק בזניט בלילה חשוך ובתנאים אופטימליים). כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה. רוב המטאורים יהיו חיוורים. מפעם לפעם יופיעו בהירים ולפעמים גם בהירים וזוהרים במיוחד. אם אתם מדמיינים שזה נראה ממש כמו גשם של כוכבים נופלים, אז'זהו, שלא!!


כדי למקסם את הסיכויים שלכם לראות כמה שיותר, כדאי להסתכל על כמה שיותר מהשמיים בבת אחת.


איך עושים את זה? אם תשכבו עם הפנים לכיוון קבוצת הכוכבים "פרסאוס" (כיוון צפון מזרח) כנראה תתפסו יותר מטאורים אבל הם יהיו קצרים (יראו יותר כמו נקודות שבאות לקראתכם ופחות כמו שובלי אש שחולפים ממש על רקע הכוכבים). אם תסתכלו לכל כיוון אחר - המטאורים יהיו יותר ארוכים ויפים אבל תצטרכו קצת יותר מזל כדי לתפוס אותם.


כדי להרוויח גם וגם - הפוזיציה המומלצת ביותר היא שכיבה על הגב, עם העיניים לכיוון הזנית - הנקודה הכי גבוהה בכיפת השמיים.


מהו מקור המטאורים?

מקורם של המטאורים מגוון ורב - החל מאינספור חלקיקים שממדיהם נעים מגודל מיקרוסקופי , דרך כמה ק"מ שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש, וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים.


חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן בכוחות הכבידה של הגופים הגדולים המצויים בה. אין גוף במערכת השמש שחמק מפגיעתם הרעה - החל בירח, שכננו הקרוב ביותר, שפניו מלאות המכתשים הן סימן ההיכר שלו ועד לאחרון האסטרואידים הקטנים, שצילומי תקריב שלהם שצולמו באמצעות חלליות שחלפו בקרבתם, מגלים את פניהם עטורות המכתשים. לעיתים, פגיעה של מטאוריט ענק בכוכב לכת קרוב או בירח עשויה לגרום בעת הפגיעה למספר רב של רסיסים שייזרקו מפני השטח אל החלל. אלה ישייטו בחלל ויש סיכוי שאף יילכדו בכבידת הארץ. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנוגה. מדי לילה אפשר לראות כמה מטאורים בודדים. הם אקראיים וצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. אלה קרויים - מטאורים ספורדיים.

במקרים נדירים מאוד (למזלנו) עשויים המטאוריטים להיות גדולים מאוד - עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם תהיה רעה מאוד. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ. בשנת 2013, התפוצץ מטאוריט גדול שגודלו מוערך בכ-17 מטר מעל העיר צ'ליאבינסק שבסיביר. הדוגמה המפורסמת ביותר לכוח ההרס הטמון במטאוריטים גדולים היא המטאוריט שנפל במפרץ יוקטן לפני כ-65 מיליון שנה וכנראה שהביא להשמדת הדינוזאורים. ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים מסוג זה, בתדירות של אחת לכמה מיליוני שנים, שגורמת להכחדה המונית של מינים על פני כדור הארץ. אולם, אל דאגה: כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.


ומהו מקור מטרות המטאורים?

מדוע אם כן מטר הפרסאידים יוצא דופן? יש לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט.


סביב השמש נעים כוכבי לכת וגם שביטים - אלה גופים שעשויים תערובת של קרח ואבק שקוטרם מגיע לכמה עשרות ק"מ - המגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש. כאשר שביט כזה מגיע לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחרר אבק הכלוא בקרח שממשיך להקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של שביט האב.


פעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים. אפשר להמשיל את השביט למשאית חול שנעה בנתיב סגור והחול מועף ממנה, עד שהנתיב עצמו מתמלא חול. כאשר אנו חוצים את מסלול המשאית, נפגוש את החול שהועף ממנה. גם למטרות המטאורים עצמם יש שיאים הקשורים לשנה שבה חל המטר ולשנה שבה חלף השביט סמוך לשמש. כמו כן, יש אזורים מסוימים במסלול החלקיקים שעשירים יותר כתוצאה מפעילות יתר של השביט ששחררה אבק בקצב גדול יותר. בשנים אלה עשוי להיות זינוק במספר המטאורים הנראים במטר, כמו שהיו בשנים 1991 עד 2000.


כך תמקסמו את החוויה

הכי חשוב זה לשמור על משמעת חושך. ככה גם תראו יותר מטאורים וגם לא תפריעו לצופים אחרים. במהלך התצפית הימנעו מהדלקת מדורה, פנסים, או אפילו מסך בוהק של הטלפון שלכם - כדי לא להרוס את ראיית הלילה שלכם ושל שאר הצופים. כאשר יש אור שחייבים להפעיל, מומלץ לכסות בכמה שכבות של נייר צלופן אדום (עד שהאור הלבן הופך לאדום).


מומלץ להוריד לטלפון הנייד (תעשו את זה בבית כי בחניוני הלילה לא תמיד יש קליטה טובה) את אפליקציית Twilight

שמחשיכה ומאדימה את המסך. האפליקציה מאפשרת שימוש בטלפון במהלך תצפית כוכבים בלי להסתנוור ולאבד את חדות הראייה. הדלקתם אור לבן, עכשיו תמתינו 20 דקות עד שהעניים יתרגלו שוב לחשיכה כשבינתיים כולם מסביבכם ימשיכו להנות. לא חבל?


מה להביא? מחצלת, כרבוליות, כריות, תה חם, ביגוד חמים (כן, כן, בלילה קר במדבר) שכולל חולצה ארוכה, סוודר, נעליים סגורות, מים, וגם ספריי או חומר נגד יתושים, למקרה ו...... נשנושי אנרגיה והמון מצב רוח.


מוזמנים להוריד אפליקציות כוכבים או מפות כוכבים שיעזרו לכם להתמצא בשמות וקבוצות הכוכבים.

וכדי להקל, תוכלו להיכנס בקישור המצורף ריכזנו את כל האפליקציות החינמיות להורדה.


והכי חשוב להתחשב עם זיהום האור והרעש בימים הקרובים בחניוני הלילה. יהיה עמוס. בכל מקום. זה לא לילות למדורות גדולות, גנרטורים ומסיבות טבע. זה הזמן להתחבר אל תופעה מרהיבה וקסומה שהטבע העניק לנו - גשם של כוכבים.


רוצים לצפות במטר יחד איתנו? הזמינו מקום לפני שייגמר.


חג מטאורים שמח


ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מחבר האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים

משה גלנץ, מצפה הכוכבים "שירת הכוכבים" לתצפיות והדרכות אסטרונומיה

314 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


dc4-03-03b.png
bottom of page