צביר הכוכבים הפליאדות ובשמו העברי "כימה" נראה היטב בשמיים בתקופה חג האסיף - ולאורך כל הלילה. מה מקור השם כימה, איך שמו נקשר לחג הסוכות כבר בעת העתיקה, וכיצד תוכלו לראות אותו דרך ענפי הסכך?
כתיבה: משה גלנץ
לכוכבים המבצבצים בין ענפי הסכך מעל ראשנו יש חלק בלתי נפרד מהחג עצמו. "צְרִיכִין הַכּוֹכָבִים שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִין מִתּוֹכָהּ", מבואר בתלמוד הירושלמי, מסכת סוכה.
אבל איזה כוכבים? ייתכן כי חג הסוכות קיבל את השם בגלל צביר כוכבים שאין תרבות ואומה בעת העתיקה שלא התייחסה אליו והעניקה לו שם: "כימה" המקראי - שמוזכר באיוב והנביא עמוס. שמו היווני הוא "הפליאדות" - שבע נימפות בפמלייתה של ארטמיס אלת הצייד, ושמו היפני הוא "סובארו" - אם תהיתם מדוע סמל המכונית סובארו הוא בעל 6 כוכבים.
צביר הכוכבים "כימה" ייראה היטב מכל מקום חשוך דיו. מרחקו ממערכת השמש הוא כ-440 שנות אור והוא מכיל כ-1000 כוכבים צעירים וחמים. במקום חשוך ניתן לראות בו ללא ציוד עזר 6 כוכבים ובתנאים מיטביים 9-11 כוכבים. הצביר מרשים במיוחד כאשר הוא נצפה באמצעות משקפת, אז ניתן לראות עד כ-100 כוכבים.
בימי קדם שימשה קבוצת הכוכבים את הרומאים והבבלים כמדד לאיכות הראייה של הלוחמים בצבאותיהם. הלוחמים היו מתבקשים לספור את כמות הכוכבים הנראים בצביר ולפי כמות הכוכבים שראו, יכלו המפקדים לקבוע לאיזה חייל הם מתאימים יותר.
אחד התיאורים המעניינים הנוגעים לכִּימָה מופיע בתלמוד הבבלי, שם מתבקש רב שמואל להסביר את מקור שמו: "מאי כימה? אמר שמואל: כמאה ככבי" (תלמוד בבלי, ברכות נח'). מדוע כימה נקרא כך? משום שיש בו כמאה כוכבים, מסביר שמואל. האם מדובר בניחוש מושכל או משהו שמעבר לו. כנראה לא נדע. אבל זה עדיין יהיה מעניין לדעת שלמרות שניתן לראות שם בין כוכבים בודדים ללא אמצעי עזר, העריך רב שמואל שמדובר בצביר גדול מאוד.
בתלמוד הבבלי קושרים את כִּימָה גם אל סיפור המבול בימיו של נח. רב יהודה מספר (תלמוד בבלי, ברכות, דף נ"ח) שכדי להוריד את המבול על הארץ, נטל הקב"ה שני כוכבים מכימה ובכך הקטין את ההשפעה שלהם על הארץ וארובות השמיים נפתחו. כשרצה לעצור את המבול נטל שני כוכבים מעיש (ההיאדות) וכך נעצרו המים. רבי יהושע ורבי אליעזר אינם מסתפקים בכך וגם מנסים לחשב את התאריכים המדויקים של המבול סביב הופעתו של הצביר בשמי הלילה או התקבצותו עם השמש.
אבל אנחנו פה לדבר על הרקע של שמו של החג - חג סוכות. במקרא, היכן שמתוארים מסעותיו של יעקב, מסופר ש"ְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן (בראשית לג, יז- יח).
למה קוראים למקום סוכות? את התשובה לכך אנחנו מקבלים בתקופת בית ראשון. בספרו של הנביא עמוס, הוא מתלונן על כך שבני ישראל מתחילים לעבוד את "סִכּוּת" מלכם בין שאר כוכבים. כמאה וחמישים שנים לפני חורבן הבית מתגוררים באזור השומרון - באותו אזור אליו הגיע יעקב כ-1500 שנים קודם לכן - עובדי אלילים שעבדו את האל "סֻכּוֹת בָּנוֹת". ("סֻכּוֹת" הוא הכינוי העברי של האל הבבלי "סָכּוּד").
אבל יותר מזה, גם היום קוראים לאותו אזור "סוכות". בסמוך לשכם יש עמק ששמו עמק הַמִּכְמְתָת. בערבית המילה "כ'ימה" (ח'ימה) משמעותה סוכה או אוהל. את האל סִכּוּת כבר החלו לעבוד בימי ממלכת בבל העתיקה ובימי מסופוטמיה ולכן גם האזור נקרא בשמו של האל – סוכות. מפתיע או לא - עבודת האל סוכות הייתה חקלאית בעיקרה וכללה בניית סוכה או מבנה כלשהוא בתקופת האסיף.
זאת אומרת שהמילה סוכה מקורה בכלל באל כלשהו שהקדמונים היו עובדים. עכשיו גם מתקשר הנתון הבא, צביר הכוכבים שהיום קרוי "כימה" נקשר בהרבה מהעמים הקדמונים בעצירת גשמים, ולכן הגיוני לחשוב שהחקלאים היו עובדים אותו ומבקשים ממנו שלא יעצור את הגשם, לו הם זקוקים כל-כך.
וכל זאת יחד מתחבר לנתון הבא המעניין לא פחות. את כימה - סוכות, ניתן לראות לאורך כל הלילה רק בתקופה זו של השנה. צביר הכוכבים עולה מהמזרח בחגי תשרי עם שקיעת החמה ושוקע עם זריחתה. מתי נראה את כימה? בתקופה בה אנו יושבים בתוך כ'ימה. איך נוכל לראות את "סוכות" בשמיים? כאשר הסוכה שלנו לא תהיה אטומה לחלוטין והכוכבים יבצבצו בין ענפי הסכך.
מומלץ לנסות את זה, וסביר להניח שאם תיתקלו בכתם מעורפל בשמיים עשוי כוכבים כנראה שהצלחתם לראות את הצביר שנקשר בשמו של חג סוכות.
אהבתם? שתפו. מוזמנים לעקוב אחרינו גם באינסטגרם
בתמונה: סוכה של כוכבים
