saturan1-05.png
חיפוש
  • משה גלנץ

הנסיך הקטן חזר - לאפריקה

עודכן ב: לפני 6 ימים

כשהרמתי את העיניים לשמיים ביבשת בה נולד הספר "הנסיך הקטן" לא יכולתי להאמין לכמות הכוכבים שזהרו בשמיים. רשמים ממסע במזרח אפריקה


כתב: משה גלנץ




"בַּלַּיְלָה תַּבִּיט אַל הַכּוֹכָבִים. הַכּוֹכָב שֶׁלִּי קָטָן וְלֹא אוּכַל לְהַרְאוֹת לְךָ אֵיפֹה הוּא, אֲבָל טוֹב שֶׁכָּךְ. הַכּוֹכָב שֶׁלִּי יִהְיֶה לְךָ כְּמוֹ כָּל הַכּוֹכָבִים הָאֲחֵרִים, וְלָכֵן תֹּאהַב לְהִתְבּוֹנֵן בָּרָקִיעַ... כָּל הַכּוֹכָבִים יִהְיוּ יְדִידֶיךָ". (מתוך "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט אכזופרי).

אם היו אומרים לי שיגיע לילה בו אני הולך לראות שמיים כפי שראו אותם לפני 2000 שנים, אם היו מספרים לי שיש מקום שבו השמיים זרועים בכוכבים, עד כדי כך שצריך לחפש את שחור השמיים מבצבץ ביניהם, הייתי ככל הנראה קצת מגחך. אבל זה קרה, בעמקי שמורת הסרנגטי בטנזניה.

את שמי הסרנגטי פגשתי רק ביומו השמיני של מסע במזרח אפריקה, עם חברת 'מאגמה', בה אני נמנה על צוות מדריכי המסעות. אחרי שחווינו את אוגנדה המפתיעה והירוקה, חצינו את קניה במבט בלתי אמצעי הגענו לטנזניה - ארץ הספארי שבה הטבע הפראי בועט לך בבטן.


בעודי עומד מאובן אל מול הקסם השמימי, לא יכולתי שלא להיזכר בדיון על משמעות החיים בין טימון, פומבה וסימבה שמרימים את עיניהם אל השמיים:


"טימון, חשבת פעם מה הנקודות הנוצצות שם, למעלה", שואל פומבה את טימון.


"פומבה - אני לא חושב, אני יודע! אלו גחליליות! גחליליות שנתקעו בדבר השחור שפרוש למעלה".


"הו… שמע, תמיד חשבתי שאלה כדורי גז בוער במרחק אלפי קילומטרים", משיב פומבה


"פומבה - אצלך, הכול נגמר בגז…".


"סימבה, ומה אתה חושב?"....


"ובכן, לא יודע, מישהו אמר לי פעם שהמלכים הגדולים מהעבר נמצאים שם, מתבוננים בנו", משיב סימבה לקול צחוקם של השניים. אז מי מהם צודק? ככל הנראה שלושתם, אבל זה כבר דיון לפעם אחרת. כשיש כל כך הרבה כוכבים בשמי הלילה הדמיון עובד שעות נוספות.


המחזות שרואים בשמיים של הסרנגטי

'סיריוס' הכוכב הבהיר ביותר בכיפת השמיים מנצנץ בעוצמה מעלי. לסיריוס קשר עמוק עם המורשת האפריקאית בזכות נהר הנילוס - נהר החיים של אפריקה.


סיריוס מייצג את ראשו של "הכלב הגדול" - קבוצת כוכבים עתיקה ומרשימה. בשל שינוי מיקומו של כדור הארץ סביב השמש במהלך השנה, כוכב זה נראה בשמיים בחודשי נובמבר-פברואר כמעט לאורך כל הלילה, אך בתקופת מאי-אוגוסט לא נוכל לראותו בשל קרבתו לשמש.

אירוע הצפת הנילוס, המתרחש מדי קיץ במצרים, היה בעבר תופעת פלא עבור המצרים. בכל שנה, דווקא בשיא ימי הקיץ, כאשר הטמפרטורות בחוץ לוהטות, הנילוס היה עולה על גדותיו ומשקה את שדותיהם. כיום אנו יודעים מה גורם לתופעה זו: בחודשים שלפני עלייתו של הנילוס במצרים, יורדים גשמי מונסון בהרי אתיופיה בגלל האקלים הטרופי של המדינה, ומי הנילוס הכחול שמוצאם באתיופיה זורמים בעוצמה ומגיעים למצרים בשיא ימי הקיץ.



למצרים לא היה מושג מה מתרחש 2,500 קילומטרים דרומית מהם, והם ניסו להסביר את תופעת הפלא הזו בעזרת סיריוס הבהיר, שעולה מהמזרח רגע לפני שהשמש זורחת. בגלל שסיריוס מייצג את ראשו של הכלב הגדול, ובגלל שהופעתו "הודיעה" על גאות הנילוס המתקרבת ממש כמו נביחת הכלב המבשרת על בוא אדונו, קיבלו הכלבים במצרים מעמד של אלים והפכו לבני בית במצרים.

דרישת שלום לשכנים שלנו

קצת מתחת לסיריוס בוהק הכוכב 'קנופוס' - שמש עצומה במרחק בלתי נתפס של 312 שנות אור מאיתנו, ולמרות המרחק העצום - היא הכוכב השני בבהירותו בשמי כדור הארץ. מישראל ניתן לראותו למשך תקופה קצרה מאוד בחודשי החורף, סמוך לקו האופק הדרומי, כאן במזרח אפריקה שבדרום הכדור, קנופוס מטפס גבוה.


גם את 'פרוקסימה קנטאורי', הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש והשכן הקוסמי שלנו אני רואה בפעם הראשונה. גודלו בשמיים זהה לשאר הכוכבים - והוא אפילו רק הכוכב השלישי בבהירותו בשמיים, אבל בכל זאת יש משהו מרגש בלצפות בו. מרחקו מאיתנו 4.2 שנות אור, זה ממש מעבר לכביש ביחס לאינסוף שמעליי.

בשונה מישראל, שבה זיהום האור השתלט על כל חלקה כמעט, השמיים של אפריקה לא מצליחים להסתיר כלום. כדי לראות בישראל את אור הזודיאק - אור שמש המפוזר על ידי חלקיקי אבק המצויים במערכת השמש - צריך מזל של אלופים, וכאן אי אפשר להוריד ממנו את העיניים.


השמיים בסרנגטי כוללים גם את ענני מגלן המרהיבים - גלקסיות לוויין בנות מאות אלפי כוכבים הקשורות בכוח הכבידה לגלקסיית שביל החלב שבה אנו חיים. כאן בסרנגטי, ענני מגלן בוהקים ככתמים זרחניים בשמיים, וניתן לראותם ללא כל אמצעי אופטי.


ענני מגלן המרהיבים


כוכב הצפון, שממוקם מעל ציר הסיבוב בצפון כדור הארץ, הוא הכוכב היחידי שלא ניתן לראות בטנזניה. כאן מככבת קבוצת כוכבים בשם צלב הדרום, שמראה את הכיוון של הקוטב הדרומי השמיימי.


"לבני האדם יש כוכבים, והם כוכבים שונים לאנשים שונים"

עם שחר יצאנו למפגש עם בני שבט המסאי - החיים בלב שמורת הסרנגטי. אחרי טקס קבלת פנים ניגשתי לראש השבט: "יש לכם את השמיים היפים בעולם", אמרתי לו. "ספר לי סיפור או מיתולוגיה אפריקאית על כוכבים". "אין לנו משהו כזה" הוא ענה, "אנחנו נעזרים בכוכבים ומיקומם רק כדי לדעת מתי צריך לעבור למקום אחר בגלל עונת הגשמים הקרבה". זהו? זה כל מה שהספקתם לעשות עם הקסם הזה?


תנו לי עוד 10 ימים בלב הסרנגטי, ואני חוזר לפחות עם פרק אחד רק על כוכבים. תראו מה קרה לאנטואן דה סנט-אכזופרי, הסופר והטייס הצרפתי שתקלה טכנית אילצה אותו לנחות נחיתת אונס באפריקה ולשרוד שם חמישה ימים ללא מזון ומים:

"לבני האדם יש כוכבים", אומר לו הנסיך הקטן.

"והם כוכבים שונים לאנשים שונים.

יש אנשים שהם סיירים, ובשבילם הכוכבים הם מורי דרך.

לאחרים הכוכבים הם רק מאוֹרוֹת קטנים,

לַמלומדים הכוכבים הם חידות שיש לפתור,

לאיש העסקים הם עושר.

אבל כל הכוכבים האלה שותקים,

רק לך יהיו כוכבים שאין לשום אדם אחר...".

אז אני מוכן לחתום לכם: בשמיים של הסרנגטי היו לי כוכבים שאין לשום אדם אחר.

27 צפיות0 תגובות