saturan1-05.png
חיפוש

בין כסלו, חג האור וקבוצת הכוכבים אוריון

עודכן: 6 בדצמ׳ 2021


88 קבוצות כוכבים יש בשמיים, אבל אחת מרשימה יותר מכולן. הכירו את קבוצת "אוריון", המוכרת גם בשמה המקראי "כסיל". מה הקשר בין שמו של חודש כסלו לקבוצת הכוכבים, איך תדעו לזהות אותה בשמיים, איזו ערפילית מסתתרת בתוכה ואיך חג החנוכה מתחבר גם הוא לגיבור-צייד הכי מוכר בשמיים?


כתב: משה גלנץ


חודש כסלו עומד בקרוב להסתיים, החורף מתחיל לתת סימנים של התעוררות, וזה הזמן לסקור את קבוצת הכוכבים מהמרשימות ביותר בשמיים - קבוצת "אוריון". מערכת כוכבים זו מוכרת גם בשמה המקראי "כסיל". הופעתה בשמיים בתקופה זו מיד לאחר רדת החשיכה, סימלה עבור הקדמונים את החורף הממשמש ובא.


קבוצת "אוריון" היא ללא ספק הבולטת מבין קבוצות הכוכבים - והמפורסמת שבהן, מלבד קבוצת "הדובה הגדולה". מיקומה על קו המשווה השמימי עשה אותה לקבוצה ידועה בשני חלקי כדור הארץ, הצפוני והדרומי. כוכביה הבהירים, צורתה המרשימה ושלושת כוכבי החגורה הממוקמים בדיוק במרכזה, עושים אותה לקבוצה שבקלות ניתן להתרשם מיופיה.


צורתה של קבוצת אוריון - היא מלבן מוארך. קבוצה זו מייצגת במיתולוגיה היוונית גיבור-צייד שמימי האוחז מגן בידו האחת, ועל חגורתו תלויה חרב גדולה. שני כוכביה הבהירים מציינים את קודקודיו הנגדיים. רִיגֶ'ל מייצג את רגלו של הגיבור - על ענק כחול – אחד מהכוכבים הגדולים המוכרים לאנושות, ובֵיתֶלְג'וּז (שיבוש של המילה הערבית איבט-אל-ג'וזה - בית השחי) המייצג את כתפו - אף הוא כוכב עצום מימדים שבקרבו יכולה השמש להיכנס מיליוני פעמים. כדאי מאוד להבחין בהבדל הבולט בצבעי הכוכבים, ריג'ל הכחול אל מול ביתלג'וז הכתום.


קבוצת אוריון. קל להבחין בצבעים השונים של שני כוכביה הבולטים.


בתוך המלבן מצויה שלישיית כוכבי החגורה ומדרום להם שלישייה נוספת בקו צפון-דרום. המבנה של שתי השלישיות יוצר מעין חץ שמצביע צפונה וחובבי הניווטים בארץ מכירים אותו כחץ הצפון, מאחר שהוא מצביע באופן גס לכיוון צפון. ישנה סברה כי שלושת הפירמידות שנבנו במצרים העתיקה, מוקמו על פי סידור הכוכבים המייצגים את החגורה. "אוריון" במיתולוגיה המצרית הוא "אוסיריס" – אל המוות המצרי.


אוריון – חג האור

הודות לצורתה המיוחדת ולכוכביה הבהירים, קבוצת אוריון זכתה להתייחסות גם במקורותינו תחת הכינוי "כְּסִיל". בספר איוב: "עֹשה-עש כְּסִיל וכִימָה וחדרי תֵמַן" (איוב, ט', ט'); "התקשר מעדנות כימה או מֹשכות כסיל תפתח" (שם, ל"ח, ל"א). בספר עמוס מוזכרת הקבוצה שוב: "עֹשה כימה וכסיל..." (עמוס, ה', ח'). בספר ישעיהו מוזכר שם הקבוצה, הפעם ברבים: "כי-כוכבי השמים וכסיליהם לא יָהֵלו אורם.." (ישעיהו, י"ג י').


הכְּסִיל בתנ"ך הוא שילוב מעניין: גם גיבור וגם טיפש. הסיבה לכך היא גודלה של הקבוצה בכיפת השמיים אשר רבים מכוכביה בהירים מאוד, אך הכוכב המייצג את ראשו של הגיבור הוא כוכב חיוור וחלש. עם גוף גדול וראש קטן הוא גם גיבור וגם טיפש, לא?!


מקור שמה היווני של הקבוצה "אוריון" נגזר מהשם האכדי "אוּרוּ אָנָּא" - "אור השמיים". חג החנוכה שנחגוג השבוע, קרוי גם חג האורים - חג האור, וחל על פי רוב במהלך חודש דצמבר, במהלכו מתרחש יום ההיפוך החורפי, היום בו בחצי הכדור הצפוני הימים מתחילים להתארך מחדש. הדלקת הנרות מסמלת את גירוש החושך שהולך ומתמעט בכל יום עד למקסימום שעות האור במהלך היממה בימי הקיץ.


מכאן גם מתבהרת המחלוקת מתקופת התנאים, בין בית הלל לבית שמאי, ועל האופן בו יש להדליק את הנרות – "הולך ומוסיף" או "הולך ופוחת". ההלכה שאנו נוהגים לפיה היא על פי בית הלל: "יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך".


עניין נוסף ולא פחות מעניין בהקשר זה, הוא שמו של חודש כסלו - עם הקשר מילולי ברור אל שמה של קבוצת הכוכבים "כסיל" - קשר עבות ועתיק שהחל בתקופת ממלכת מסופוטמיה. בדומה לרוב שמות חודשי השנה העבריים שהגיעו מהשפה האכדית, ייתכן מאוד שקבוצה זו נתנה לחודש כסלו את שמו. הופעתה בכיפת השמיים מתאימה לכך מאוד - קבוצה זו נראית לאורך כל הלילה רק במהלך חודש כסלו.


כמה עמוקים השמיים?

כאשר אנו מביטים אל השמיים קשה להבחין בכך שלשמיים יש גם עומק. בעינינו הם נראים כאילו היו כיפה בה נטועים הכוכבים באופן דו מימדי. לכן, על פי רוב, קבוצות הכוכבים אינם קבוצות של ממש, אלא כוכבים הממוקמים במרחקים שונים אך נראים קרובים אחד לשני בגלל הזווית בה הם נמצאים ביחס למערכת השמש. לעומת זאת מרבית כוכבי אוריון יוצרים קבוצה אמיתית - אגד כוכבים המצוי במרחק של כ-1,500 שנות אור מאיתנו.


יחד עם אוריון ניתן להכניס לקטגוריה זו עוד שלוש קבוצות כוכבים: "הדובה הגדולה" שכוכביה הם צביר הכוכבים הקרוב ביותר למערכת השמש, ונראים פרוסים על פני שטח גדול בשמיים בגלל קרבתם - כ-74 שנות אור מאיתנו; את קבוצת "שור" שרוב כוכביה הם כוכבי צביר "ההאיאדות" המרוחק מאיתנו כ-115 שנות אור; ואת קבוצת "כימה" (הפליאדות), צביר כוכבים המרוחק ממערכת השמש בכ-415 שנות אור.


הערפילית הגדולה באוריון

העצם השמיימי הכי יפה שתוכלו לראות באוריון דרך טלסקופ היא "הערפילית הגדולה" המוכרת גם בשמה המקצועי "M42". דרכו תיראה הערפילית כענן מואר הדומה בצורתו לפרח האירוס השולח זרועות כשבמרכזו טרפז של כוכבים בהירים. ערפילית היא ענן גז ואבק עצום בו נוצרים הכוכבים. בזכות הכוכבים הרבים והחמים שנולדו במרכזה ומאירים אותה מבפנים, M42 היא הבהירה שבין הערפיליות המאירות (המכונות גם ערפיליות בהירות או ערפיליות פליטה) הנראות מכדור הארץ.

ערפילית אוריון הגדולה היא ככל הנראה ביתם של עשרות מערכות שמש עם כוכבי לכת. בתמונה זו שצילם האבל מודגשים שישה "כתמים" צנועים עם פוטנציאל גדול. את התמונה ברזולוציה המלאה ניתן לראות באתר נאס"א. צילום: טלסקופ החלל האבל, נאס"א


לא לחינם היא קרויה גם "מלכת הערפיליות". היא גם היחידה הנראית היטב בעין ככוכב מעורפל תחת שלושת הכוכבים המסמלים את חגורתו של הציד אוריון. הודות לבהירותה הגבוהה וגודלה הזוויתי העצום ניתן לראות פרטים רבים גם בטלסקופ החובבים הקטן ביותר.


אף על פי שהערפילית נראית בעין, האסטרונומים הקדמונים לא הבחינו בייחודיות שלה, והיא עוררה תשומת לב רק כשנה לאחר שגליליאו גליליי כיוון לראשונה את הטלסקופ שלו לשמיים. הראשון שתיאר את הערפילית באופן גרפי היה ההולנדי כריסטיאן הויגנס, מגלה טבעות שבתאי, והוא עשה זאת בשנת 1656.


בזכות בהירותה ויופייה, ערפילית זו הייתה גם העצם השמימי הראשון שצולם אי פעם: בשנת 1880 ביצע פרופ' הנרי דָראפֶר צילום בחשיפה ארוכה של 51 דקות בעזרת טלסקופ שובר אור בקוטר 28 ס"מ. העניין סביבה התגבר מאז שיגורו של טלסקופ החלל האבל. הערפילית התבררה כגן עדן לחוקרי אסטרופיזיקה, ועד קוסמולוגים. בערפילית זו התגלו כוכבי לכת בהתהוות וכן כוכבים בשלבים שונים של חייהם. גילויים אלו שופכים אור רב על תהליך התפתחות היקום. באמצעות סדרת צילומים שצולמו בטלסקופ החלל האבל במשך השנים, יצרו בנאס"א מודל תלת מימדי המאפשר מסע למעמקי הערפילית המרהיבה - צפו כאן.


שנים רבות לקח כדי להעריך את מרחקה מאיתנו. המרחק גדול מכדי למדוד אותה באופן ישיר והמדידות הראשונות הסתמכו על הערכות גסות של הבהירות המוחלטת של כוכבי הערפילית, בהשוואה לבהירות האמורה להתקבל בעין.

בזכות שיפור מתמיד במכשור ובאמצעות יכולת טובה יותר במדידת מרחקים ביקום נקבע כי מרחקה הוא כ-1,300 שנות אור. בהתבסס על מרחק זה, ממדי הערפילית הם כ-30 שנות אור - גודל כמעט בלתי נתפס. אילו היינו חוצים אותה במהירות של מיליארד קמ"ש (מהירות האור בקירוב), המסע היה אורך עשרות שנים. לשם השוואה, האור היוצא מהשמש מגיע אל מעבר למסלולו של כוכב הלכת הננסי פלוטו בכ-7 שעות בלבד.


בכל מקרה, אל תחכו ליום שהאנושות תנסה להגיע אל הערפילית הגדולה באוריון כדי לצפות בקבוצה מרשימה זו. אם תביטו לשמיים הלילה ובלילות הקרובים כשעתיים אחרי רדת החשיכה, תוכלו להבחין בה מופיעה במלוא תפארתה מעל האופק המזרחי.


חג אורים שמח.


*מידע נוסף על כוכבי השמיים, תופעות מעניינות, סיורי אסטרונומיה, הדרכות במכתש ירוחם, ואירועים אסטרונומיים במהלך חנוכה, תוכלו למצוא באתר, אינסטגרם וגם בפייסבוק של שירת הכוכבים


הכתבה פורסמה גם באתר ynet. קישור לכתבה כאן


58 צפיות0 תגובות
dc4-03-03b.png